ערעור על הנחיית סימון המוצרים של נציבות האיחוד האירופי
עם היוודע כוונת האיחוד האירופי לאשר הנחייה לסימון מוצרים ישראלים מיו"ש, מזרח ירושלים ורמת הגולן, ביצעו פרופ' אבי בל ופרופ' יוג'ין קנטורוביץ' מחקר שבחן את חוקיות המהלך האירופי ווהמליץ להשתמש בכלי משפטי רב עוצמה הקיים בארסנל הישראלי ולפנות לארגון הסחר העולמי נגד האיחוד. בהמשך התקיימה בפורום התייעצות בהשתתפות השר זאב אלקין, ח"כ שרן השכל ומומחים מהפורום ומחוצה לו בנוגע לטיעונים המשפטיים נגד החלטת האיחוד האירופי ואפשרויות הפעולה העומדות בפני ישראל.
צוות שכלל מומחים מהפורום ומבחוץ שקד זמן רב על מציאת תכנית לפתרון ארוך-טווח של משבר הדיור במדינת ישראל. נייר עמדה המתייחס לרשויות המקומיות כבר פורסם. התכנית על שלושת חלקיה תתפרסם במלואה בשבועות הקרובים. בגלובס הקדישו השבוע לתכנית של קהלת כתבה מפורטת תחת הכותרת: "האם זהו המפץ הקטן שיפתור את מצוקת הדיור בישראל?"
בעקבות המחקר של ד"ר אביעד בקשי בנושא סמכויות היועמ"ש, התקיים בכ"ד בתשרי, 7 באוקטובר 2015, כנס שהועבר בשידור חי בנושא "היועץ המשפטי והממשלה: עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג" בהשתתפות שרת המשפטים, פרקליט המדינה, המשנה ליועמ"ש, מומחים למשפט חוקתי ושרי משפטים לשעבר
מהו המצב הכלכלי של ישראל ומה ניתן לעשות כדי לשפר אותו? פורום קהלת לכלכלה פרסם מחקר מקיף, מעמיק וראשון מסוגו בישראל שסקר את התוואי הכלכלי והחברתי שישראל צועדת בו. כל עמוד בחוברת מכיל תרשים אחד וטקסט נלווה קצר. השילוב של שניהם יעניק לקורא הבנה טובה יותר של סוגיות כלכליות-חברתיות חשובות ורלוונטיות בישראל.
לכתבה בגלובס: דוח פורום קהלת לכלכלה: שכר המורים השתפר, ההישגים עדיין מאחור.
מול העותרים לפסילת החוק למניעת הסתננות בגרסתו השלישית, הגיש פורום קהלת בקשה להתייצב כידיד בית המשפט כדי להאיר את גבולות הגזרה של בית המשפט בהתערבות בחקיקת הכנסת. עו"ד אריאל ארליך, ראש מחלקת הליטיגציה בפורום, הסביר באתר nrg את משמעות הפסיקה, פרופ' אבי דיסקין, עמית בכיר בפורום, תהה האם במדינה שבה הרשות השופטת מבטלת חוקים על פי עקרונות עמומים קיים שלטון חוק, וד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום, הציע במעריב פתרון אפשרי - התגברות.
בחוות דעת שכתבו אורית קורן ודינה זילבר, משנות ליועמ"ש, נקבע כי שרת התרבות, בניגוד להכרזתה כי תפעל לשלילת תקציבים מתיאטראות התומכות בטרור, מנועה מליצור קריטריונים מבוססי תוכן לתמיכה במוסדות תרבות. באופן שימנע תקצוב תיאטראות התומכים בטרור. חוות דעת שכתב עו"ד אהרן גרבר מהמחלקה המשפטית של הפורום מציגה באופן מפורט את הבסיס המשפטי לבחינת השאלה ומגיעה למסקנה שונה. מאמר שפרסם אהרן מסביר בקצרה מדוע למכתב המשנות אין בסיס משפטי.
אייל צור, עמית מחקר בפורום, מנתח במחקרו"גלי צה"ל: מניין ולאן?" את תחנת גלי צה"ל. לצד ההכרה בתרומת הרדיו הצבאי לצבא, לחברה, לשיח ולתרבות בישראל בעשורים האחרונים, נטען כי כלל שידוריו צריכים להיות מופנים בראש ובראשונה לחיילים ולטעמם, וכי יש להגדיל את מספר התוכניות על צבא ועל חיילים המשודרות בתחנה. אם לא כן, אין הצדקה להמשך קיומה של התחנה במסגרת הצבאית. בנייר מוצעים גם שינויים הנוגעים במבנה התחנה ובאופן התנהלותה.
מחקר של ד"ר אשר מאיר, עו"ד אריאל ארליך וחני רוטשטיין "משק הלול בישראל - ניתוח משק מתוכנן והצעה לרפורמה" קובע כי המדינה מנהיגה משטר תמיכות עקיף בענף הלול באמצעות מתן מכסות למגדלים וניפוח המחירים לצרכן. המחקר בוחן את ההסדרים הנוהגים במשק הלול בישראל ואת השלכותיהם הכלכליות ומסקנתו כי אין הצדקה כיום לתכנון שוק כולל המונהג באמצעות מועצה סטטוטורית. פתיחת השוק להתנהלות חופשית, הן במשק הביצים והן בפטם -- ברוח המהלך המקודם כעת במסגרת חוק ההסדרים -- נחוצה ביותר כדי להביא להתייעלות השוק ולהורדת מחירים לצרכן. עם עליית הנושא לדיון בועדת הכלכלה של הכנסת על חוק ההסדרים, הוצגה עמדת הפורום כי קרטל הפטם לא חוקי ויש לפתוח אותו ליבוא.
למדינת ישראל שוק שכירות דירות מתפקד ומשגשג, עם מאות אלפי משקי בית שוכרים דירות ומאות אלפי משקי בית משכירים, זמינות גדולה ומחירים סבירים בקנה מידה בינלאומי. העיקרון המנחה, כתב ד"ר אשר מאיר, ראש המחלקה הכלכלית בפורום במאמר לגלובס, צריך להיות: "אם זה לא שבור, אל תתקן". מאמר שפרסם אורי עקביה, חוקר בפורום, באתר מידה, מאפשר להפיק לקחים מניסיון התיקון השבדי.
העמדה לדין פלילי הינה אחת הסמכויות הפוגעניות ביותר שהקנה החוק לרשות שלטונית, אך למרות שעצם הגשת כתב אישום פוגעת בנאשם, אין גוף המוסמך לבקר את עבודת התביעה לפני שהוגש כזה. נייר העמדה שכתבה עו"ד מורן נגיד, אז חוקרת בפורום קהלת והיום חברה בתכנית הדוקטורנטים בפורום, קורא למסד בחוק הישראלי הגנות מקדימות לנחקרים.
בחודשים האחרונים פרסם ראש מחלקת משפט בינ"ל, פרופ' יוג'ין קנטורוביץ', מאמרים Wall Street Journal, ב-Tablet ובבלוג שלו בוושינגטון פוסט המסבירים את אי החוקיות של חרמות נגד ישראל ואת החשיבות של החקיקה הפדרלית בארה"ב נגד חרמות. ביולי העיד בפני ועדה של בית הנבחרים האמריקאי בנושא זה. המאמר Economic Dealings With Occupied Territories שפורסם בכתב העת לענייני משפט בינ"ל של אוניברסיטת קולומביה והמאמר Resolution 242 Revisited שזכה לפרסום בכתב העת למשב"ל של אוניברסיטת שיקגו הוצגו גם באוניברסיטאות בארץ ועשויים לתת מענה משפטי לטיעונים שעולים נגד ישראל. ד"ר עמנואל נבון, עמית בכיר בפורום, התראיין וכתב רבות אף הוא באותו נושא. מאמר בולט שלו בנושא החרמות האקדמיים על ישראל הופיע בNewsweek.
במאי 2015 הושבעה ממשלה חדשה. עקרונות המשילות אמורים לאפשר לשרים החדשים למנות את אנשי אמונם למנהלי משרדיהם. ד"ר ראובן פרנקנבורג שכיהן משך 40 שנה באגף התקציבים ובחשב הכללי באוצר קובע כי רוב המנהלים הכלליים אינם בעלי-מקצוע מובהקים. בנייר העמדה נבחן הרקע לתופעה זו והשלכותיה על המִנהל הציבורי בישראל. המסקנה העיקרית של המחקר היא שמנהלים כלליים לא-מקצועיים גורמים להחלשה של מנגנון הניהול ולפגיעה במשילות. במאמר דעה שפרסם בדה מרקר קרא פרנקנבורג לשרים לא למהר לפטר את המנכ"לים שמינו קודמיהם.
ד"ר יצחק קליין ועו"ד אביטל בן שלמה עסקו בבעיית חוסר המשילות בישראל הנובעת מכך שלשרים אין צוות מחקר וניהול משלו, שמי שקובע את המינויים זו נציבות המדינה ושל"שומרי הסף" אין מחוייבות לקדם את מדיניות השר. עורכי המחקר הציעו הנהגת מדיניות "חלונות פתוחים" שתפתח את המשרות של שירות המדינה לכל בעלי הכישורים הרלוונטים.
בנייר עמדה שכתב הסביר ד"ר ראובן פרנקנבורג את חשיבות תקציב הממשלה ואגף התקציבים ומה חלקו של האגף בעיצוב התקציב. המחבר בחן בנייר העמדה את תפקודו של אגף התקציבים והגיע למסקנה כי האגף אינו ממלא כראוי את התפקיד העיקרי המוטל עליו. במאמר מוצעות מספר המלצות מעשיות לגבי הצעדים שראוי לנקוט על מנת לשפר את המצב. הדים ותגובות לנייר לא איחרו להגיע.
חוות דעת שיזם היועץ המשפטי לממשלה בפברואר השנה קבעה כי הממשלה חייבת לחדול מתקצוב החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, הגוף האמון על ביצוע מדיניות הממשלה בתחום ההתיישבות הכפרית ברחבי הארץ, ולחדול מן ההתקשרויות עמה. חוות דעת נגדית שחיברנו חשפה כי קביעות היועמ"ש אינן מחוייבות ואף אינן מבוססות מבחינה משפטית. לאחר הרכבת הממשלה, הודיעה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למזכיר הממשלה כי לא ניתן יהיה לקיים את ההסכם הקואליציוני שקבע את המשך מימון החטיבה להתיישבות והקמת ועדת מנכ"לים שתדון באופן פעולתה, משום שהוא סותר את חוות הדעת. פורום קהלת עתר לבג"ץ נגד הנחייה זו של היועץ המשפטי, בטענה שניתנה, בדומה להנחיות שבחוות הדעת הראשונה של היועמ"ש, בחוסר סמכות. בג"ץ דחה את העתירה תוך שהוא מחדד את גבולות כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. בסופו של דבר, הכנסת אישרה ביום חמישי האחרון את הצעת החוק להסדרת פעילות החטיבה להתיישבות.
מערכת ההטבות הממשלתיות לחיסכון הפנסיוני, שעיקרן הטבות מיסוי ואג"ח מיועדות, הינה מערכת מסורבלת שנבנתה טלאי על-גבי טלאי ואשר אינה עולה בקנה אחד עם מטרות המדיניות הציבורית. נייר עמדה שכתבו ד"ר שמואל אברמזון וד"ר מיכאל שראל ממליץ על רפורמה מקיפה אך פשוטה מאוד בהטבות לחיסכון הפנסיוני, שעיקריה הם ביטול ההטבות הקיימות והחלפתן במענק שווה לכל עובד, תוך התאמה מקבילה של מדרגות המס על הכנסה.
כבשנים עברו הפורום אירח כנסים ואירועים המקדמים את הרעיונות של חופש הפרט, הפרדת הרשויות וריבונות לאומית, בין האירועים והאורחים היו:
Free Market Road Show.
המשלחת המורכבת משורה של כלכלנים, דיפלומטים ומומחי מדיניות תומכי שוק חופשי מארה"ב ומערב אירופה הגיעה במאי לקהלת לאירוע ראשון מסוגו בישראל. מישראל השתתפו בפאנלים ד"ר מיכאל שראל, פרופ' אבי שמחון ופרופ' עומר מואב.
ד"ר בן קרסון, המתמודד על תפקיד המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, הגיע לפורום והשתתף בתדרוך בעניין ישראל והמשפט הבינלאומי
בפברואר אירח הפורום כנס בנושא סוכנות הפליטים של האו"ם, אונר"א, בהשתתפות דוד בדין, באסם עיד, עמיחי מגן ויוסי קופרווסר
עו"ד אריאל ארליך הציג את הצורך ברפורמה בענף הפטם, בנושא סימון המוצרים פרופ' אבי בל כתב דיבר רבות והסביר את ההצעה לפנות ל-WTO, פרופ' קנטורוביץ' אף כתב על כך מאמר מאוד מדובר בניו יורק טיימס והנושא הוצג בכלי תקשורת רבים. ד"ר יצחק קליין שחקר את נושא הביקורת על הפרקליטות יצא נגד שביתת הפרקליטים, ד"ר מיכאל שראל התריע מפני פופוליזם בדיור, במיסוי, במשכנתאות ועוד. ד"ר אביעד בקשי ועו"ד אהרן גרבר כתבו והתראינו בנושא היועץ המשפטי לממשלה ובכלי התקשורת נכתב על ההצדקה לבחון מחדש את סמכויות היועמ"ש.
באוגוסט הוצאנו את הסרטון נגד חוק הספרים, חוק שהספיק בשנה וחצי בלבד להוריד את כמות הכותרים החדשים, לגרום לכמעט 40% מהישראלים לקנות פחות ספרים, לייאש סופרים חדשים מהתקווה לפרוץ לשוק הישראלי ולהעלות את מחיריהם של ספרים חדשים כמעט פי שניים.
